בוקר, אני קמה, נושמת ומחכה יום חדש מתחיל וצריכה איזו דקה לחפש לי את השביל בין הנפלא ליומיומי ובתוך ההרגלים לגלות שוב את עצמי מחדש אני נפגשת עם הדמות שבראי ששואלת, מתבלבלת, מבקשת לו יהי להניח למקסם שווא, לוותר על אשליה לשמח את הלב כך מתוך העשייה ומודה אני לפניך שהחזרת בי נשמתי בחמלה החזרת בי נשמתי בחמלה היא קוראת לי מהחדר, ילדתי התעוררה אני באה לחבק, היא פניה מאירה ואותי כמו מברכת, שום דבר אינו סתמי שאמצא את הנפלא גם בתוך היומיומי ומודה אני לפניך שהחזרת בי נשמתי בחמלה החזרת בי נשמתי בחמלה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©