היא לא כועסת
כמעט לא חיה בעולם של רגשות
לא מתייחסת לכוונה, לזרם התחושות
הטקס ידוע,
הוא מתוזמר עד לפרטים האחרונים
מול הרוח, מול שלל המבטים המשתנים.
כאב. וכנראה שלא נגיע אל הקשת
כנראה שלא נצעד אל השקיעה
כנראה לא תחזרי אלי נואשת
ללא שליטה וכנראה שלא נבכה בסוף הסרט
כנראה כל זה שווה רק זיכרון
כנראה שהיא לא יכולה אחרת
רק בדמיון היא לא כועסת
היא רק פוסעת בשבילים מסומנים
לא מחפשת לה כתף או רחמים
השקר ידוע,
והוא מרגיז מערומים אך ממכר
שנה, שבוע, האשליה שוב תתנפץ כשיתעורר
כאב. ואור דועך אלי הבוקר האחר
עוד נשימה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©