רומיה שלי נערה חיננית,
פשוטה בלי "חכמות" ו"פטנטים".
רומיה לובשת שמלה תימנית,
בלי "ליבסטיק" ובלי "פרמננטים".
רומיה אוהבת לצעוד בסנדל,
שקטה וצנועה כתינוקת.
לרומיה שלי אין גרבים "קריסטל"
ואין ברזלים בתסרוקת,
אך כל בני הכפר בה טובלים חלומם,
כי יש לה עינים - תמם. וולה יש לה זוג עיניים -
כשני שקדים בשוקולד.
אם רק תציץ בה פעמים
הן אל לבך טוות מרבד
היא רומיה, ואני רומיו
היא יוליה ואני - יואל
כל הכפר רק זאת יודע:
כי לי הועיד אותה האל. רומיה עובדת בויצ"ו כמוני
שטיח טווה ומושכת.
ואני רק סתם רוקע תימני
אך היא - על כל ויצ"ו מולכת.
ופעם הרגשתי - חוטים לנפשי
נטוים מהנול שמנגד,
ופתע הרגשתי מתחיל פטישי
רוקע בנפש עורגת.
יה ריבון! - הסמקתי - כולי מהומם
כי יש לה עינים - תמם!
דומיה,בכפר כבר עלה הירח בלאט נעצמו העיניים. רק חלון אחד אור צנוע שולח צעיף לדודה מכינה היא. עונה הבהובים לנרה הקטן נרי המושט מן הצוהר. לבי לה לנול ולבה לי לסדן צמיד לה ארקע בו כמוהר. לי חוטיה בי כבר אחוש את חומם אך יש לה עיניים. תמאם. אך יש לה עיניים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©