זה כבר כמה ימים, זה בוער מבפנים
מתעורר בי הצורך, לצאת
ממקום מרובע, מקום מקובע
מקום שאני נמצא בו כעת
כשאין אור בחלון
אין רוחות בוילון
אין אביב עם פרפרים במרום
אין את אבא שלי שאיננו היום
תמיד - היה לו חלום כמו ליצן עם איפור, מחכה לשחרור
להוריד את הסומק הזה
להחליף תפאורה, לשנות תאורה
להרגיש את הלמות החזה
כשאין נרות בעוגה
אין צמות לילדה
אין את הקיץ שחם בו המון אין את אבא שלי שעזב לו פתאום
הוא רק שר אבל היה לו חלום לך תדע, איפה תמצא, איפה תבין, איפה תאהב
לך תדע, שזה דווקא אני, זה שחי את היום, חולם על מחר
רוצה להיות מאושר זה דופק ברקות, זה עושה בי שמות
מתעורר בי הצורך לשתוק
להפסיק לדבר, להפסיק לבדר
להרגיש שמותר מרחוק
כשאין זמן בשעון
אין אוויר בבלון
אין ת'סתיו שנושר בכתום
אין את אבא שלי, הוא לא הספיק, הוא הפסיק אבל היה לו חלום לך תדע, איפה תמצא. כמו שחקן בתפקיד, שמרגיש כמו פקיד
לדקלם את אותו הדבר
בוא נעיף ת'במאי, את כל הסרט אולי
וזה טוב שזה לא מסודר
כשאין מנהיג להמון
אין ספה בסלון
אין ת'חורף למרות שגשום
אין את אבא שלי שהגיע פתאום
הוא נכנס לי עמוק לחלום לך תדע, איפה תמצא.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©