צהריים בית קפה
מחפש מקום בפינה ולא מוצא כריש יושב עם שומר ראש
מתחת לסככה השמש להטה זיעה קרה נזלה מהצוואר כריש שינן לעצמו זה או אני או אתה עבור חמש דקות נמר נכנס מוקף בבחורות רואה תכריש מפסיק לצחוק דקה של דומייה ריח של פחד השקט נחתך בשריקה
ומה שקרה שם היה בלתי נמנע והיו שם צעקות, היה שם דם על הקירות והיו שם פיצוצים
והיו שברי פנים מת לחיות הגיעה משטרה ואף אחד כבר לא היה
רק אני נשארתי תקוע עם טוסט גבינה אמרו לי היי אתה אמרתי מה פתאום מצאתי את עצמי מול מנורה של חקירה והיו שם צעקות, היה שם דם על הקירות
והיו שם פיצוצים
והיו שברי פנים
מת לחיות פתאום התעוררתי
משפשף את העיניים מול סוף הסרט מת לחיות מאה עשרים כתוב בכותרת ואני בתפקיד הגיבור הראשי שלא מוציא מילה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©