תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים
עפרות ארצנו באשר הם שם;
אל יפול רוחכם - עליזים מתרוננים
בואו שכם אחד לעזרת העם! הן סופרים אנחנו את נודכם וחובבים
ניטפי הדמעות וזיעת האף,
היורדים כטל לישראל ומשובבים
נפשו הנילאה, השומה בכף. ולעולמי עד תיקדש כל דימעה שצללה
בים דימעתנו, נדבה לעם,
כל טיפה של זיעת אפיים, שסללה
דרך אדוני - כחילב ודם. אם לא את הטפחות - רק מסד יסדתם -
רב לכם, אחי, עמלכם לא שוא!
הבאים - ובניתם וטחתם, ושדתם,
עתה רב לנו אם נטוי הקו. גוי קו קו אנחנו! מקו לקו קוממו.
שיממות עולם ובנו בנין עד!
יש יום - ומים ועד ים יצאו ישתוממו
לראות מה פעל קטון גויים עם נד. ולמה המפגרים, פעמיכם כה בוששו?
העבד ישראל, האם בני מרוז?
הוי, כוחות נפרדים, התלקטו, התקוששו!
עיבדו שכם אחד בחייל ועוז!.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©