אורות הכרך כבו עכשיו
בתוך הלב נותר כאב דוקר
היא נעלמה עם רוח סתיו
הלכה לה אל מקום אחר. הלילה זר לי ושותק
קולה בי מהדהד משם עד כאן
איך מבטה עוד מתרחק
באופק לא נותר סימן. נכסף אליה, אל מבטיה
נכסף אל החיוך המלטף
נכסף אליה, אל רגשותיה
וגעגוע בתוכי שורף. אני מביט מחלוני
החשיכה עוטפת את פני
רוקם חלום בדמיוני
נסחף אל אהבת חיי. הרוח בדממה שורק
למנגינה שנשכחה מזמן
איך מבטה עוד מתרחק
באופק לא נותר סימן.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©