את יושבת וגוזרת
קטעי תמונות וזכרונות.
ועוטפת במסגרת,
ואוספת מסקנות.
שתי גומות על לחייך,
צמה נופלת על צוואר,
איך רדפתי אחרייך -
מרתון שלא נגמר. זוהי תחנת ביניים
ועוצרים השעונים,
הסתכלי בי בעיניים -
איך אנחנו משתנים. בני שמונה עשרה היינו
מחייכים מתוך גלויה.
כל מה שמשם ראינו
נעלם ולא היה.
שמש, מים ושמיים,
שק שינה ואהבה.
עד ששם בקצה החופש -
התגייסנו לצבא. זוהי תחנת ביניים. והנה אנחנו שנינו
כבר באמצע החיים.
את המעגל עשינו
כדי להיות מרובעים.
כאן בתחנת ביניים
אל נא נעמיד פנים.
הסתכלי בי בעיניים -
איך אנחנו משתנים. זוהי תחנת ביניים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©