דקה השש עשרה לחיות
במכונית דוהרת,
את זוכרת, לא זוכרת? בשניות הראשונות
היינו כל כך מופתעים
ובלי דמעות
על כביש שחור
מואר באור גחליליות
תנועה של גל לוחשת סוד -
אם אין מקצב, עמוד. טעם דם בפה
ואביב לי פתאום.
זמן מאט,
עוד לא נגמר לי היום. עפעפיים יידעו לא לסגור
לעיניים אור
ולתת תשובה לקור. עם בוא הסתיו עבר
וכלום לא זע, לא קם
מתוך שינה
לצעוק מילים ומנגינה
לשיר קינה שונה. טעם דם בפה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©