מילים: סער ראסטי דוידוב
16 שנים של עשיה בתחום המוזיקה
ופלשבקים מעבר זה לא אנטיביוטיקה
זה רק מזכיר לי כדורים נרקוטיים פסיכוטיים
שהתמכרתי כבר בגיל קטן בגלל הפסיכולוגים
הכל התחיל מהילדות וזה מרגיש לי כמו אתמול
הייתי אז יצור קטן שמנסה רק לא ליפול
מגיל קטן ברחובות הרבה קצרים עם ההורים
חיפשתי את עצמי בין אנשים חלקם מטורפים
ואז משם לפשע ואז המשטרה
אורות כחולים ברקע + חדר חקירה
ואז משם לבית משפט עם איזה תא קטן
אנ'לא הבנתי מה קרה ברוך השם עבר
נזרקתי ממקום למקום מפנימיה לפנימיה
הרגשתי כה בודד אז התחברתי אל המוזיקה
המנגינה והמילים נתנו לי השראה טובה
הרגשתי שאני שוב חיי בזכות עצמי .יש גאווה כל מה שביקשתי זה רק שידעו
כל מה שרציתי שאותי תשמעו
מרגיש עכשיו שוב פעם לבד חוזר כמו דה ז'ה וו
אמרו לי עוף גוזל אבל את הכנפיים תלשו זוכר את הבר מצווה נו איך אפשר לשכוח ?
ראיתי שם את אחותי נושמת לה בכוח
אני כבר אז הבנתי שלא נותר הרבה
אני כבר אז ידעתי שזה כבר הקצה
אני זוכר ביקשתי תפסיקי נשמה
יש לך חיים בחוץ את דוגמנית ,יפה.
אבל כאילו כלום יאו הייתי על השתק
סיימה את הקריירה ביד עם המזרק
הכל הלך פתאום אז עולמי קרס
הבנתי שהחיים הם לא סרטים זה לא כמו בקרקס
אחרי שנים גדלתי מצאתי חברה
חשבתי שזה רציני אבל גם זה נקרע
ואז שוב דיכאון בבית על המיטה
אנ'לא ישכח קיבינימט ת'כרטיסי טיסה
רציתי רק להשתחרר לטוס לבד לח"ול
זוכר מטוס נופל ונחיתת חירום .ושוב מבוי סתום היום אני בבית יושב על כדורים
אני אדם נורמאלי אבל כואב בפנים
נראה בחוץ צעיר אך מבפנים זקן מדי
עם ניסיון של בן 80 ולא זה לא אולי
תהיה בטוח ילד שזה עניין של זמן
כולם אומרים לי ראסטי עזוב ת'ך בן אדם
יבוא היום הרגע שבו תפרוץ החוצה
ת'ספר את הסיפור שלך ולא תהיה לחוץ עוד
אני יודע תאכלס שזה כבר לתמיד
אותו כדור בבוקר אותו סיפור מפחיד
הכל זה כמו ספירלה מזכיר תקליט שרוט
על מיתריי גיטרה פורט עוד שיר .אבסורד
מספיק תווים מינוריים מספיק כאב נפשי
רוצה לשפוך את מה שיש את הסיפור שלי
פרקתי את האבן המון תודה רבה
אם לא הקשבתם מילא רגיל להרגשה .
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©