מילים: קובי שמעוני לחן: קובי שמעוני
אני מהבית ספר הישן אני לא כמו כולם כאן אני מהבית ספר הישן דרוך מוכן ומזומן אני לא אחד שנעלם אני חייב לחזור לכאן. היום בבית ספר יש מלא תלמידים והמורים מהבית ספר הישן כבר מתים אין מפקדים רק חיילים יש המון כולם עדר ענק , אבל אין רועי צאן אני מהבית ספר הישן זה לא שקר עובדה אני עדיין כאן עוד עם בירה נשר עדיין עושה ראפ עם החברה בגראג' עדיין זין על מקדונלד לא בוגדים בבורגר ראנץ הבית הישן הוא לבן ונקי ואנשים חיים על הלבן גם אם הוא לא נקי. מאיפה שבאתי אולי יש קצת פרחים אבל לפחות האנשים שעל הפרחים נראים חיים מגלים לפעמים חוכמה והבנה ולא נדפק להם המוח בגלל לקוח ומנה נלחמים על ערכים כמו כבוד וכנות מוסריים עם מסירות ועוד נגיע לחרות משאירים חברים קרובים ואויבים צמודים היום לא מבדילים בין אויבים לחברים מה מוכרים מה בכלל קונים? מה נהיה?! לא נוותר על העבר בשביל מרדף אחרי נייר כי אני מהבית ספר הישן אני לא כמו כולם כאן אני מהבית ספר הישן דרוך מוכן ומזומן אני לא אחד שנעלם אני חייב לחזור לכאן. הצלצולים בבית ספר הישן היו פשוטים היום צלצולים יותר חשובים משיעורים והחומר שנלמד בכיתה לא מענין, ומעאפן אחרי שניה משעמם כי אז, ווט?! למורים היה כבוד איך שבאו ללמד האנשים רצו ללמוד ותראו איך מורים היום עושים לך טובה היום ללמד זה לא מצווה זה עבודה אין אהבה אין כבוד כולם רוצים שינוי עומד להיות כאן אנרכיה זה חרא של עיתוי ההשפעות זה תלוי כבר הלכו שני דורות למה לקטנים יש שאיפות, שואפים לריאות עזבו את הכלליות, אני מדבר על השטויות מגרש החניה נהיה תצוגת מכוניות לפרחות קטנות שמרימות את החצאית כדי שחתיך במכונית יוכל לקלוט את החזית עולם נהיה מסומם, קוראים לזה פנאן למי יש ב.מ.ו, למי רנו מגאן כולם עם קוצים ופרנצ'יקי זקן ולפחות ארבע מאות דולר בליאבונג של בגד ים ואיך לא נמאס להם להיות אותו דבר כמו אותו פס יצור שלא נגמר אומרים החיים קשים , אז סוחבים עלק! כל מה שסוחבים זה את הסטאר טק אבל אני מהבית ספר הישן אני לא כמו כולם כאן אני מהבית ספר הישן דרוך מוכן ומזומן אני לא אחד שנעלם אני חייב לחזור לכאן. אתה והבית ספר שלך זה עמחה תדבר חזק , שמישהו יקלוט אותך וירה בך אתם קלאסים, לומדים בלט עושים שפגטים אנחנו מפשיטים כלי נשק אוטומטי אותנו לימדו לחיות בשביל מלה למות בשביל השקר להרוג בשביל קללה והשביל שבחרונו זה השביל הנכון גורל של בן אדם נמצא ביד הלשון אני, איך שנולדתי כבר דאגתי לעתיד איך שלמדתי לדבר כבר היה לי מה להגיד דג קטן ששוחה עם הכרישים רק איזה ילד מושתן שמסתדר עם הגדולים וגם מהדבר הכי קטן שעושים לומדים עברו עשרים שנים, ויש לי תואר בחוכמת חיים תבדיל את התפל , תרגיש את הטעם בבית ספר הישן היה פשוט טוב כמו פעם.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©