השלג תם, השמש באה מן ההר
אך את נשארת קפואה ואהבה איננה
כבר מרחוק לא מסוונרת התקווה
שרק לפני שנה פרצה ללב בזעם
נמאס לפול על הברכיים, בינתיים את לבד,
יש לי תחושה שכבר פיספסנו את הרגע. כואב, אני כבר לא יכול,
צובר לילות בהם ניסינו לחדש את התקווה,
אך היא כולה כבר נשרפה,
היא רק השאירה לנו רגע של הקיץ. עוזב עכשיו ורק נשארת התמונה,
שמחממת את ליבי, נותנת כוח
כבר סתיו וגשם לא נותנים לי מנוחה
והפרחים כל כך יפים ללא ניחוח
נמאס ליפול על הברכיים, בינתיים את לבד,
יש לי תחושה שכבר פיספסנו את הרגע. כואב, אני כבר לא יכול.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©