דרך העפר נמשכת בחיטה אבי איננו כאן אבל צילו איתה דרך העפר נחבאת בשורשים נושקה לזכרונות הארץ הקשים ארץ של קדחת ארץ של תורכים מסולם עד זרעין הכדורים שורקים אבי איננו כאן, אבל צילו מודד את השדות בשועולו הסיר עניבתו ולא ענב אחרת טמן את תערו גידל זקן לו פרא, נעץ את מחרשתו בסובך הבראשית ראה את סכינה בותרת נחשים. את תה ערבו המתיק בפלח דבלים ואת חייו בכיסופים, בכיסופים גדולים. אבי איננו כאן. אני רואה אותו לבוש חולצה רוסית אורה תאניו בר זיתיו לעת מסיק, אחר יבוא ארבה, אחר המלחמה, אחר בכליותיו שן חולי כרסמה. ארץ של קדחת,ארץ של תורכים מסולם עד זרעין הכדורים שורקים. אבי איננו כאן.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©