שוב עיני מבקשות עם גלוש הערב
את סמטת עלומי הרחוקה
שוב ידי מלטפות את אבניה
לבבי שוב קשוב לצליל קולה שם מלאך של שבת צחור כנפים
על גגות מפזם נגוניו
שם אימי הטובה ובידיה
נר שבת מהבהב על אורותיו ואני משתובב ביד תפוח
ברגלים קלות כזאטוט
משתובב ונושם ריחות של קיץ
ריח חורש אפל ובושם תות שוב עצי ערמונים כבדי צמר
כשומרים ניצבים מול חלוני
וכסבא טוב לב קורץ הבית
בסמטת עולמי בסמטתי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©