זה שבועות שאיש אינו פונה אלי בשמי, וזה פשוט מאד:
התוכיים שבמטבח ביתי
עוד לא למדו אותו,
האנשים בכל רחבי העיר אינם יודעים אותו.
והוא קיים רק על נייר, בכתב,
ואין לו קול, ואין לו צליל ותו. ימים אני הולכת ללא שם
ברחוב שאני יודעת את שמו.
שעות אני יושבת ללא שם
מול עץ שאני יודעת את שמו.
ולפרקים אני חושבת ללא שם
על מי שאינני יודעת את שמו.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©