את נראית כמו החיקוי של החיקוי שלך
מתיימרת לפרש את מפרשייך
משתדלת במודע להידמות להידמות
רחוקה מעצמך פעמיים לא אמרו לך את זה?
לא אמרו לך את זה? תגידי איך זה לבוא בחגים ומועדים
להתארח אצל עצמך?
כחוקרת מנומסת משתתפת בטקסים
אפילו מקיזה קצת מדמך. לא העירו לך על כך?
לא קצת מוזר לך כך? ואיך זה להפסיק להיות מנומסת
כשאת עם עצמך לבדך?
משום מה את תמיד לא עומדת בפיתוי
לפגוע דווקא בכבודך לא חשת בזה?
נוח לך עם זה? כולם תופסים עלייך טרמפ
גנבו ממך רעיונות,
הזיזו פסיק, הוסיפו יום,
שינו תוית, החסירו אות -
והם נראו כל כך יפים
שבא לך להיות כמותם
הלכת חיקית את חקינייך
שלא ראו בך את דמותם - איך את נראית לדעתך?
קצת מצחיקה - זה איך. ואני לא יכול להוריד ממך את העיניים
כמה שאני לא מנסה
עד שתגיעי אל עצמך כדי שאגיע אלייך
באהבת עצמי אתכסה - היית רוצה בזה?
היית רוצה בזה? כן את נראית כמו החיקוי של החיקוי שלך
והזמן נוזל בין הידיים -
אולי זה אכזרי להגיד את זה כשאת
רחוקה מעצמך פעמיים פעמיים
פעמיים
פעמיים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©