כתפנו כבר את כובד הבגרות נושאת
ולילדות מזה שנים הפנינו עורף.
ליפי האגדות נפשנו לא יוצאת,
אף לא אל אמא, שיקח אותה האופל. לשכל וללב מכבר לא נאמין,
לביטחון הסתרנו גם את העיניים,
הרבה שתקנו כאן על שמאל ועל ימין,
לא נגד, כי בעד, שתקנו, חי שמיים! אך היות ושתיקה היא זהב,
תשתוק, חבר-
תשתוק! היכן הצועקים, היכן הכואבים,
הרעישו כבר ונעלמו כולם בשקט,
היום לשתקנים הגיע תור אביב
והיום היו לראש ויקירי הקרת. עכשיו שנעשינו ראש לעמלים
אוכלת בנו בכל פה הדברת.
אבל מעל מליצות והררי-מילים
כמו כתם מתקדמת השתיקה על דרך. אך היות ושתיקה היא זהב,
תשתוק, חבר -
תשתוק! שיצרחו האחרים מרוב רעב,
מרוב יאוש ומעלבון ואין תוחלת,
אנחנו הן יודעים שהשתיקה זהב,
על כן, חבר, רק השתיקה היא משתלמת. הנה מה קל להתעשר,
הנה מה קל לצעוד בראש,
הנה מה קל היות תליין
לשתוק.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©