לילה ויום
בבוקר השכם
שמש כבר מאירה
אך הוא עדיין חולם.
על עפעפיו מגבעת
ובראשו פסי שיבה
כל הסביבה יודעת:
השוטה על הגבעה. רק בת שחוק על שפתיו
ואין כלום בעיניו
רק שלווה, רק שלווה. אלף צלילים
של צחוק ומלמול
בעקבותיו פוסעים תמיד
כלבלב וחתול.
הוא מקשיב שעות לשקט
לא חושב על שום דבר.
כל הסביבה צוחקת:
השוטה על הגבעה.
רק בת שחוק על שפתיו. איש לא קרב
הוא גר לבדו
וציפורים קטנות אוכלות
ישר מידו.
כל השכנים סביב לו
הם שוטים חסרי תקווה,
כך הוא חושב וטוב לו
השוטה על הגבעה.
רק בת שחוק על שפתיו.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©