מילים לשיר עדות – כרמלה גרוס ואגנר

ולפתע,
מישהו שיחרר את שדיה מאחיזת אצבעותי
"בואי הולכים הביתה"
אני נשארתי על הספה והסתכלתי בזמן ש
הם החזירו את הכתפיה למקומה, הלבישו לה את המעיל
אמרתי
שזה בסדר,
אני אדאג שהיא תגיע הביתה בזמן וגם אלווה אותה
לתחנה ואחכה איתה, כמו שתמיד
אבל הם אמרו "לא, לא" וכבר היו
אחרי הדלת
ראיתי אותם
הם נכנסו למכונית המשפחתית הלבנה
במושב האחורי חיכה לה
החבר הקבוע שלה
וכל הדרך חזרה הוא לא הפסיק.