דמעת אמא שלי מכסה על הפחד. אינני רוצה שתבכי, איני ילדה מזמן. (ודמעתה ניגרת פס כבד וחם), אני לא שוכחת אותך לעולם. את היא זו שתמיד. אל תבכי, את אחי ורעי היחיד. דמעת אמא שלי אדירה ודגולה היא מכדי שאפשר לאמצה, כבירה ונואשת. אזלת ידן של אמהות, אל מול חוורון פניה של ילדה. את היא זו שתמיד. אל תבכי, את אחי ורעי היחיד. ואני סוברת, גם הבכי הטוב. כמו כל המהויות שטרם נלמדו עד תום. אנשים עוד לא יודעים: מה פשר נשירת עלוות? נוצות, ריסים, טל, יזע כחם היום.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©