הוא אהב נשים רבות (וגם אותך), הוא היה צייד עצוב ביער, הוא כישף אותך אל חלומו, את היית מלכה (והוא עוד נער). (כן, את היית מלכה והוא עוד נער!) בלילות דיבר איתך דברים, והיום מחק את דיבריו. את היית. חיית געגועים. הוא היה שבוי בהרהוריו. (כן, הוא היה שבוי בהרהוריו!) הו, הו, הו, הו מילים רבות נותרו לא אמורות. הו, הו, הו, הו, והימים שתקו, שתקו את הלילות. הוא ליטף אותך (ברוך ובחוזקה), הוא לימד אצלך שמחה וצער, היה לו מן מפתח אל ליבך. כל דלת הוא פתח אצלך, כל שער. (כן, כל דלת הוא פתח, כל שער!) עכשיו את מתנהלת לאיטך, גופך עוד מבקש את מגעו. (הו) משהו חוזר ומתעקש. (בליבך תמיד רואה אותו.) היום זורח. קומי, התלבשי! עולם שלם עוד מייחל אלייך. אם תפתחי מעט את סגור ליבך, יפול אפיים ארצה לרגליך. (כן, ייפול ארצה לרגליך!) הו, הו.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©