את ואני על אש קטנה מתבשלות לאיטנו בסיר נקשרות זו לזו באותה משיכה של קשרי דייגים שקשה להתיר לפעמים כשהחופש קורא לא יודעות איך נוכל לשחרר איך ביחד נאהב ולחוד עם הרוח ננשוב יהודית אומרת שכל השירים נכתבים רק על קצוות של אהבה ואת כל האפור שנשאר מאחור אף אחד לא טורח לזכור את ואני בסירה קטנטנה אני מטלטלת ואת מרגיעה את קופצת לברוח שוחה עד אין כוח ואני לך זורקת גלגל הצלה ואז כשנדמה שהכל יגמר אז נשב לדבר נלמד להרפות ולתת שוב לרוח לנשוב יהודית אומרת שכל השירים נכתבים רק על קצוות של אהבה ואת כל האפור שנשאר מאחור אף אחד לא טורח לזכור ואנחנו ביחד כבר כמה שנים לא מפתיע או סוער כמו שהיה חיות יד ביד לא בבור, לא בשיא בסיפור אהבה יומיומי את במיטה כבר ישנה חולמת על חופש, על סיר או סירה בקרוב אתעייף כמו תמיד אצטרף אך בינתיים כותבת לך שיר אהבה על כל יום שעובר בו איתך אתעורר איך אוכל לוותר? מוטב לאהוב ויחדיו עם הרוח לנשוב יהודית אומרת.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©