אומרים ישנה ארץ, עמודיה שבעה
שבעה כוכבי לכת צצים על כל גבעה
ארץ בה יתקיים אשר כל איש קיווה
איה אותה שמש איפה אותה תקווה? הלכו לאיבוד, מתוך חיפזון
קצת שכל ישר וגם היגיון
אבדה התמימות, גם היא נעלמה
ויחד איתה אבדה התבונה.
אבד הרצון, אבדה גם צניעות
במשך הזמן אבדה הרעות,
אלפי המילים וההבטחות
גם הם נעלמו - לכל הרוחות! אז מי ששמע, ומי שמצא
נוף שאבד - אש שכבתה
חליל של רועים - עובד אדמה,
שיעשה טובה,
ולנו יחזיר את האבידה. הלכו לאיבוד, נופים ומראות
המון כוונות טובות ויפות
אבדו פרדסים, במלוא פריחתם
ברזל ובטון, צמחו במקומם.
הלכו לאיבוד, שירים יחפים,
ירח מלא, גני אוהבים
מבט מבויש, ילדה עם צמות,
ואיפה ההוא, שהלך בשדות?. אז מי ששמע. איבדנו נימוס, וגם הליכות
איבדנו ת'ראש מרוב הצלחות,
היה קצת כבוד, גם הוא נעלם
היו חברים. איפה כולם?
הלכו לאיבוד, נוםים מוכרים,
ספסל ושדרה וחום נעורים,
לאן נעלם הזמן שחלף
ואיפה הדבש וכל החלב.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©