יש מקום
בחוף
בטרומפלדור
שבו צינור בטון ארוך פוצע מים.
אני אוהב לשבת שם לבד בתוך סופה גדולה
במעיל דובון
ולהבין כמה קטן
אני
מול הים. בהתחלה
היו רק גבר ואיש
הם
היו
מאושרים.
ואז
נשבה
הרוח חזקה
ודי. כי העולם הזה
חזק יותר
מאנשים,
כי הוא אהב אותה
יותר מאלוהים.
כל גל בים
חזק הרבה יותר מבן אדם
למרות שהוא אהב יותר מהעולם. כרגיל
הם נפגשו בתוך המים
התחלקו
ועוד יצור קטן נולד.
יום אחד
פלשו הביתה השמיים
והכל
גשם. כי העולם הזה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©