הביני את ליבי , לא די בכאבי
השארת אותי מופקר , לבדידותי
היכן אוהבתי מידת הרחמים
אדם הוא לא שופט , רק האלוקים הלכת עם חברי , איש בן ביתי
מדוע כך עשית , הו נשמתי
לא תעזור תחינה , ולא דמעות
ת'חיבוקים שלך שמרי לחלומות סבלתי כבר מספיק , די עם השקרים
אני לא מאמין יותר לסיפורים
על מה שאת עשית קשה לסלוח
הדלת נסגרה , כבר אין בי כוח , רוצה לברוח
אף פעם לא ידעת ת'לב לפתוח המשכת ולא הרפת , עד ששברת אותי
סובבת את הסכין בתוך נשמתי
היכן האמונה , בצדק בחיים
באהבה הזאת גם גיבורים נופלים הביני יפתי , הפצע לא הגליד
ברור לי שאיתך אין לי כבר עתיד
לא תעזור תחינה , ולא דמעות
ת'חיבוקים שלך שמרי לחלומות.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©