קוראים לו ליפא העגלון
והוא אולי האחרון
שיש לו עוד פלטפורמה ישנה.
איני מבין בשום פנים
לאן כולם ממהרים -
ריצה לקראת השד יודע מה. אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה. היה פעם "שלג לבנון"
ו"שניר" , "כרמל" , "קפה חרמון",
היום יש "דיצה", "פיצה", "מונסניור".
גם לעגלון פשוט מובן
שיש ללכת עם הזמן -
ללכת מילא, למה למהר? אז ליפא העגלון אומר. שיחת רעים, מילה חמה
היום כמעט ולא תשמע -
כל איש נושא נאום או סתם צועק.
פגישה - חברותא - להד"ם
ושכונסים עצרת עם
נואם בפני אולם מלא, על ריק. אז ליפא העגלון אומר. בעיר הזו ישנו תחביב
שפרושו הוא להחליף -
כולם כאן מחליפים ומחליפות,
דירה או צבע שערות,
ריהוט, רעים, כלבים, שמות,
שמלות ובעיקר את הדעות. אז ליפא העגלון אומר. אז מה אני אומר, רעי,
אסור לרוץ יותר מדי,
אפשר בעגלה בזמן קריב.
אך אם נרוץ מהר, מהר
אז כל העסק ישבר -
על כן כדאי, גם פעם להקשיב (מתי) כשליפא העגלון אומר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©