יהודית, החיים אותך הכניעו
כי עד נשמתך מים הגיעו
ודברי-ניחומים כבר לא השפיעו,
נשבר לבך ולא ידעו.
שמת נפשך בכפך, השארת אותנו
בודדים בחיים עם דמעותינו,
שואלים ותוהים לאן הגענו?
מה קרה, לא יודע -
עזבת אותנו פתאום ברגע. יהודית, כל חיי אבל עלייך,
לבבי עוד זועק קורא אלייך.
יתומים, יהודית, שני ילדייך,
בודד הוא אישך הזוכר פנייך
כמו שהיית אתו במיטב-ימייך.
מה קרה, לא יודע,
עזבת אותנו פתאום ברגע. האורות שכבים ביום ישחירו,
יידלקו מחדש ושוב יאירו
אך פנייך, יהודית, לא עוד יזהירו
רק בלב-אוהבייך חותם ישאירו.
זכרונות כואבים דמעות יעתירו
לימים עצובים שהאפירו
והרחק מאיתנו, הרחק הפקירו.
מה קרה לך, לא יודע,
עזבת אותנו פתאום ברגע. יהודית, כל חיי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©