רק שקט סביב כי הגבול כאן רדום
והחושך הולך בדממה
באוהל עמדו להם שי ונחום
משה ממרוקו, שאול הצנום,
בשם הפרטי, בכינוי היכרנום
חיילים ללא שמות משפחה אך יש אחד, כן יש אחד ששמו בלתי ידוע
אולם דמותו עולה תמיד אל מול האש
וכשחייל, וכשחייל נופל פתאום פצוע
ולידו תמיד עומד חובש פנס של עמדה שמעבר לגבול
ותצפית מהעבר הזה
עומסים השדות את שיפעת היבול
משקיף עליהם שי, אבנר ושאול
צופה הוא מכאן על הכביש הסלול
ויודע כי כאן בשדה ישנו אחד, ישנו אחד. עלה על הגבול ערפל לאיטו
ומשה ממרוקו ביקש
לשלוח לזה החייל תודתו
לזה שחבש תחת אש את ידו
לזה, איך קוראים לו, אמרו נא את שמו,
כן את שמו, של אותו החובש הוא נעלם, הוא נעלם ושמו בלתי ידוע
אולם דמותו תשוב לכאן עם שוב האש
וכשחייל, וכשחייל נופל פתאום פצוע
ולידו תמיד, ולידו תמיד עומד חובש.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©