מכל הניגונים - עשי לך זר פורח.
מכל ההימנונים - תיפרי לך בגד - חג.
אצלנו המיזמור - נבוך הוא, כאורח,
אצלנו המילים - צופות בך ממרחק. לכן למרחבך היינו קיצרי רוח,
לכן במחמאות היינו כה דלים.
אצלנו אוהבים בצווארון פתוח,
אצלנו מודדים גבולות בסנדלים. ורק בחרוזים של שבח ותיפארת
לנצח לא ניתלה לך זמר על צוואר.
אחרת לא תבין, אך את אינך אחרת
ולך אפשר לומר הכל - מבלי לומר דבר. תביני: בין שבילי הבר והאספסת
היינו לך שותקים הרבה דברים כבושים.
אצלנו העברית פשוטה היא ומחוספסת
ממש כמו האספלט לאורך הכבישים. אך את היית יודעה, ואת היית סולחת,
ואת היית שותקה כאבנים מקיר.
את זאת שאוהבים - אוהב הלב בלחש,
לזאת שאוהבים - אין צורך להזכיר. לכן בחרוזים של שבח ותיפארת
לנצח לא ניתלה לך זמר על צוואר.
אחרת לא תבין, אך את אינך אחרת
ולך אפשר לומר הכל - מבלי לומר דבר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©