כמו שיכור לעצמי מתבדח
אל ימים אחרים אני בורח
מעורפל בחושים וימי אפורים
ורגלי נפלטות לדרכים בחיים יומי לא ידוע
בין שיברי מילים לא ברורות
אני מביט ובוהה
ככה סתם גם הוזה
ובראשי עולות אשליות איש קבצן ויחפן לא ידוע
כל ימי ולילותי הם שעשוע
נעצב מיותם
כך אני רק נרדם
עולמי הוא ברחוב לא ידוע לא הייתי גיבור לא מושיע
לא הבנתי את סודות החיים
רציתי לקבץ למשש להשמיע
את קולי בליווי מיתרים לא הייתי אמיץ לא פגיע
ותמיד אהבתי רק נשים
מעורפל בחושים בחיי משברים
ועיניי חבקו מרחקים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©