שביל בלי מדרכות
מזכיר לי נערות יפות חולפות
על גדרות עוטפות בתים
ישבנו בימים הכי יפים
היא בכל פינה
שם נשקתי לה בפעם הראשונה
בתוך סרט נעוריי
חוזרים הזכרונות עכשיו אליי וזה נותן לי כח דרך לא לשכוח
את קסם התמימות את ערך הפשטות
איך זה בי נוגע ושוב אני יודע
עד לאן הגעתי מהמקום שבאתי תחת עץ גאה
שריד יחיד לנוף שמתכלה
אותו הזמן כבר לא ישוב
מקום הנעורים נותר עזוב
עוד מבט קצר הגיע לשוב מן העבר
כשהעצב יבקר
אחזור אל נוף ילדות להיזכר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©