לקול תופים וחצוצרות - הוררי! הוררי!
לקול תופים וחצוצרות - הוררי! הוררי!
לקול תופים וחצוצרות
יצאה האם לרחוב לראות:
גוהני חזר מן החזית
הבו לאל תודה! לא הכרתיך, בני הטוב - הוררי! הוררי!
לא הכרתיך, בני הטוב - הוררי! הוררי!
לא הכרתיך, ילדי הצח,
כי השתנית בקרב כל כך.
גוהני חזר מן החזית
הבו לאל תודה! איה רגליך הצעירות? - הוררי! הוררי!
איה רגליך הצעירות? - הוררי! הוררי!
אייה רגליך הארוכות
אשר הטיבו כל כך לרקוד?
גוהני חזר מן החזית
הבו לאל תודה! אייה ידך הימנית? - הוררי! הוררי!
אייה ידך הימנית? - הוררי! הוררי!
מדוע זה השרוול הוא ריק?
מדוע פיך עקום! צוחק?
גוהני חזר מן החזית,
הבו לאל תודה! אייה עיניך הכחולות? - הוררי! הוררי!
אייה עיניך הכחולות? - הוררי! הוררי!
אייה עיניך הצוחקות.
הנה עיניך - והן ריקות!
גוהני חזר מן החזית,
הבו לאל תודה! על מה תיבכי הגברת גווין? - הוררי! הוררי!
לך יש עוד בן ולי כבר אין - הוררי! הוררי!
הלוואי חזר גם ילדי הקט
ללא רגליים ועם יד אחת.
כי בני שלי יצא לקרב
הביתה הוא לא שב. מתי יבוא היום ההוא? - הוררי! הוררי!
מתי יבוא היום ההוא? - הוררי! הוררי!
ובשדותינו גברים ילכו
ואת בנינו שוב לא יקחו
רק אז נשיר בקול גדול
הבו לאל תודה!.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©