צועד האיכר ופוגש בשטן.
דין, דין דן, פוגש בשטן.
"הופעתי הערב לקחת קורבן!"
כך רטן השטן
"אך במי אבחר כקורבן?" "אם באת לקחת אחד מביתי -
דין דין דן אחד מביתי -
עשה נא לי חסד וקח את אשתי!"
כך אמר האיכר
לשטן, שבא אל הכפר. נטל השטן את הגברת בשק
דין דין דן, הגברת בשק.
השק על גבו שם, ו.וקליקטי-קלאק.
"זה משקל כלל לא קל!"
כך גנח השטן האומלל. כבד המשא, אך השאול כבר קרוב.
דין, דיו-דן, השאול כבר קרוב.
"הגדילו האש, וניצלה אותה טוב!"
כך השטן אמר פתאום
לשדים שבגהינום. הופיע שדון את השק להרים.
דין דין דן השק להרים.
אז היא בעטה בו לכל השדים.
המסכן נבהל ונפל.
גם לשד יש יום בלי מזל. פתחה האישה את הפה הגדול.
דין דין דן הפה הגדול.
החווירו מיד השדים שבשאול:
"פה כזה לא כל יום
רואים, אפילו בגיהנום!" בכו השדים: "נא קחנה מכאן!
דין דין דן קחנה מכאן!
לפני שתפתח את הפה לשטן!
קח אותה". אמרו השדים
"כי כולנו מפחדים!" טייל האיכר ושמחה בלבו.
דין דין דן נפטר מאשתו.
מי זה? השטן! והשק על גבו.
מה נורא! היא חזרה!
החופשה פתאום נגמרה! "עשה נא לי חסד, וקח ת'מציאה.
דין דין דן וקח ת'מציאה.
לילית שכזאת שום שטן לא ראה"
כך רטן השטן
ובכה כמו ילד קטן. אישה היא יצור כה חביב ונלבב.
דין דין דן חביב ונלבב.
אך גם השטן מפחד מפניו.
אם תושם בשאול החם -
היא תחזור אפילו משם!.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©