עומד בבדידות בתחנה שבדמיון שלי, הפרוע
זוהי ההזדמנות האחרונה
לחזור לכל הגרוע מכין את מטפחת הבד לנופף בה לשלום לכל נוסע מכובד שייטוש את החלום ניצב שם בודד, ובלי לאות
צופה בקטר המתרחק רכבת אחרונה למציאות ואני שותק, שותק, שותק.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©