אם תתבונן היטב בלילה קר
אל עבר הנהר
במרינה הנשכחת
בטח תראה אישה עוטה שחורים
ברוח ההומה
ממתינה לבוא השחר כך עד סוף הלילה על המזח היא ניצבת
כנף צעיף שחורה שלה ברוח הנושבת
ככה מצפה היא אל האיש שהיא אוהבת
שאולי הלילה יחזור מי אהובה היה ומי האיש
אשר אותה נטש
אי הפליג ובאיזו דרך
מול נהמת הים היא בשחורים
כל לילה מחדש
את חידת ליבה פותרת כך עד סוף הלילה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©