אמרת לי שיש סכנה באויר וקשה לנשום
צריך לעבור את הגבול שבינינו עד אור ראשון
אמרת שצריך לדבר ולראות
השטח אפל ואנחנו זקוקים מחכים לאות מעבר לגבול שהצבנו בינינו היתה דממה
קולות חבויים בתוכנו החלו לאמר דבר מה
הושטנו ידים פשוטות אצבעות
נכנסנו ביחד לשטח הפקר מחכים לאות כך עברנו בשלום את הגבול
שוב ראינו את הצד שממול
שוב מעבר לגדר איתך להתעורר הבהוב חרישי שריצד בעיניים נתן סימן
אמרנו דברים שהיינו צריכים להגיד מזמן
דברים שקשה לתאר או לראות
ואת התקרבת ובחושך היית אהובה מאוד עמדנו קרובים וגלויים כשהשחר פתח קלפיו
גדלנו פתאום כמו ענק שניעור ופרש כנפיו
מלמעלה ראינו איך שטח הפקר
מאיר את פניו והופך להיות לדבר אחר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©