בגד אדום, שמלה הדוקה
היא עומדת מול המראה
עוד יום בחדר הקטן
מכירה כבר כל פינה היא לא זוכרת כמה ימים
עבר בלי שינה
היא לא זוכרת כמה שנים
היא מוכרת את עצמה כמה ימים
כמה דמעות שזלגו לה
ובכל זאת היא עדיין שם
כמה שנים
כמה פנים שעברו בה
מרחפת בתוך חלל הזמן צלצול בדלת, מישהו בא
היא צועדת מתוך עצמה
פותחת את הדלת בלי הפתעה
מחייכת מתוך שגרה היא לא יודעת כמה תמשיך
לחיות בלי מטרה
ורק הכסף שנשאר לתמיד
הוא מזכיר לה את עצמה כמה ימים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©