בא רוח ופיסק את הברושים מן השדרה הוסר מסך השקט ועל עלי תלתן, עלי תלתן, משולשים הוצת הטל בשמש מסתלקת. ושוב דממה, הצמרות קדות הקשב רעי לפעמי הערב לאות כנפיים, יגעות כבדות יורדות לנוח, ציפורי הטרף. בדרך זו אל מבואות הכפר מיום עמל חזרנו יחד אמש טובה צינת ערבית, צינת ערבית, של העפר לכף רגלנו השרופה בשמש. וכן היום וכך יהיה מחר הדרך מעמל אלי מנוח ברושים גבוהים עומדים על המשמר והחולין כיין המשומר מיום ליום יגבירו הניחוח.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©