שוב אותה שלכת ועלים על המדרכת באפור ובזהב
שוב אותו הבית החלון ועץ הזית וברחוב מולך הסתיו שוב אותה מרפסת אל נא אל תהיה כועסת זה אני כמו תמיד שוב אותה הדלת אותן עיני התכלת אני כמו תמיד כי ידעתי ידעתי ידעתי שאחזור כמו הים אל החוף
כי ידעתי ידעתי ידעתי שאחזור
כמו הזמן שאין לו סוף שוב אותן עיניים בכחול מן השמיים וריסים של אור וצל
שוב אותו הלילה וכוכב שביט מלמעלה שרק למענך מנופל שוב אותו השקט אל נא אל תהיה צוחקת זה אני כמו תמיד שוב אותו האמש ממש אותו האמש אני כמו תמיד כי ידעתי. שוב אותה הרוח בחלון התריס פתוח
וחוזרת השתיקה
שוב אותה עצבת שוב צופרת הרכבת היא יוצאת לדרך ארוכה שוב אותו הרעש אל נא אל תהיה דומעת זה אני כמו תמיד שוב אותו הרגש ממש אותו הרגע
אני כמו תמיד כי ידעתי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©