חלומותַי טְעוּנים חומר נפץ.
אני מעכב אותם בַּשער,
בִּבְדיקה שגרתית, אולם הַהִסתנְנוּת
היא בלתי נמנעת.
אני לבדי, איני יכול לעָכֵּב
את כל חלומותַי ;
הם מתפוצצים בְּנִשמתי,
וְנִבְעִים סדקים. נפשי פרוצה
לְרוּחוֹת מַשטֵמָה מקפיאות.
וַסַת החום משוּתק,
זה שנה וּמשהו. הטכנאים שובתים,
זה שנה וּמשהו.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©