כשהמסך עלה
ראיתי בית עם גינה,
עצים ואוירון,
ים כחול.
ועל ראשי הקט
הניחו זר של רקפות.
הייתי נר שני,
זה הכל. בלהות, נזרקתי לרוח,
ונסגרו כל הדלתות עלי.
לבדי לא הרגשתי בטוח,
נפרדתי מסוף שנות נעורי. נשר למעלה,
נשר מעל ראשי,
נשר למעלה,
נשר מעל ראשי. טעויות עשיתי בשפע,
ושמי הטוב הלך מאחורי.
הבנות סובבני על אצבע,
לקח לי זמן לעמוד על שתי רגלי. נשר למעלה. והכל חוזר אלי,
צבעי הקשת בעיני.
הדרכים ממני נפרשות לעד,
ואני מסתכל עליהן לבד. עד היום קשה לי לקבוע
לאן בעצם מועדות פני.
לא פשוט לכוון ולקלוע
הכל תלוי בנשר מעלי. נשר למעלה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©