נשרו העלים וכיסו רחובות בפיסות זהובות
השבילים בם פסענו יחדיו ריקים מאדם
הבהובי האורות במרחק שכלכך אהבנו
כמו דלקו לכבודך, ועכשיו הם אינם הטיפות מכות בחלון וגולשות אט למטה
ופנייך נראות בבירור מבין עננים
גם אחרי האביב בליבי כך ידעתי
גם אחריו לא אשכח אותן הפנים והאור כל הלילה דולק ואני תפילה
לאהוב אותה שוב, לחבק בידי
שעות ארוכות בפתח, ביתנו מחכה רק לה
שתשוב אלי פנסי הרחוב מאירים את עיני כך בחושך
מאז שהלכת חדרי הבית ריקים
אך למרות הבדידות אני עוד מביט אל האופק
מוצף זכרונות כמי מעיין מתוקים והאור כל הלילה. לו רק יכולת להיות לצידי
לו רק אחזת בידך את ידי
לו רק יכולתי הייתי ודאי
לוחש באזנך תשובי אלי שובי אלי .
שעות ארוכות בפתח ביתנו מחכה רק לה
שתשוב אלי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©