פתאום בערב סתיו קסום
מכשפה יפה את הצועני שלי
היא ליער סחפה רקד עימה בלילותיו
בזרועותיה נח שכח ביתו וילדיו
ואותי שכח ובעודו רוקד עימה
ראשו בעננים גנבה סוסו, צרורו גנבה
ימיו הצעירים רקד עימה בלילותיו
בזרועותיה נח שכח ביתו וילדיו
ואותי שכח הוי, צועני שלי
שבעובי היער הצועניה שלך
עוד מחכה בשער הוי, צועני שלי
שבעובי היער הצועניה שלך
נמקה בצער פתאום בבוקר קר אחד
הצועני שלי עמד עייף, בודד עמד
בפתח בקתתי אבד סוסו, צרורו אבד
אבדה לו נשמתו עמד בפתח ושתק
ואנוכי איתו הוי, צועני שלי
רקדת די ביער צועניה תשתה איתך
את כוסית הצער הוי, צועני שלי
רקדת די ביער הצועניה תשתה איתך
את כוסית הצער.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©