הבריחה שלי מהחושך מסיתה אותי מחיפוש אחרי האור כמו ילד מתרוצץ בין הגגות רק כדי לברוח מהגשם מהקור עוצם את העיניים כדי שלא אראה מה אני יכול והדמעות אסור להן לרדת הן מרטיבות אסור להן ליפול תברח עכשיו
תרוץ מהר
שלא תיפול
תפסיק לבכות
זה לא יפה
תהיה גדול
ובתוכי אני דומע
מוצף ברגשות
בפחד מלגדול
בחלומות
באור אני נוגע
ומתפנק
ומתרפק בחום בתחושת הריקנות נלחמים בהסחת הדעת ממשיכים גם אם הנפש נכנעת
מתמידים גם אם העין דומעת
גם אם היד לא נוגעת גם אם הלהבה גוועת מסתער כאילו אין מה להפסיד
ומפסיד כאילו לא היה סיכוי בסופו של יום אני נשאר חצוי תלוי דהוי שפוי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©