גופי ניגש על בהונות בשקט
אין אומר ודברים עצים. גדר חיה.
חלון מואר. הרוח מהלכת.
ואת שנית חוזרת לתחיה.
את כל אשר עבר וכל אשר היה
שעון הזמן מכה שעה אחרת. אבל הכל פה חי וניחוחו נותר.
חורשת האורנים הדרך העוברת
המעיין בגיא וצמחית ההר.
ונר מכה צללים וצחור איגרת. את כל אשר. צריחת ציפור לילית שלוש כבר מאוחר
מפולת השנים כיסתה, כיסתה ימייך.
החיוכים ההם לא יחזרו יותר
ורק הנוף הזה תמיד אחד. את כל אשר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©