פלדה כחולה הם השמיים
כבשן אדום הוא לבבי
היום אשרוף שרידי הליל
בלהבות של מכאובי היד חורשת
הדם גועש
צבעי הקשת
עלו באש
אור, אור, אור, אור,
כל העמק הוא שיכור
הגלבוע
מתנשק עם התבור
היד חורשת
הלב יקצור
מגל הקשת
מי יעצור? שזופת יגון כאדמה את
אך על פנייך אור יהל
נפשך עד אין סוף משתרעת
סופת אביב בה תשתולל ובסופה נעופה שנינו
כשתי זרועות זו נגד זו
וכה דבוקות כזרועותינו
עוד שום זרועות לא נאחזו היד חורשת.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©