מילים לשיר ג׳ון סמית׳, איידהו – אריק ברמן

ג'ון סמית' בן 44, מטר שישים, גרוש בשנית
עם שלושה בנים (ואולי גם בת אחת)
אמו נהרגה בתאונת דרכים
הוא ישב בכסא התינוק עם אחיו
שנה אחרי איבד גם את אביו למחלה
בן 4 וחצי וכבר לבד בעולם התחתן כשהיה בן 16 וחצי, ארוסתו 15
עמדו בחופה עם הוריה וחצי הריון
מצא עבודה, 12 דולר לשעה
לש את הבצק, טאטא את המפעל
יום אחד הרגיש לא טוב, חזר הביתה מוקדם
מצא איזה מישהו אחר רדום לידה טען את הרובה, שחרר את הניצרה
ראה אותם מזיעים, ידע -הם עושים את עצמם
נכנס לאוטו ישב ובכה שם שעה
מתא הטלפון התקשר אל הצבא
"מתי אתה רוצה להתחיל?”
"אתמול" הוא נשבר רכבות המשא צופרות לנו מחוץ למלון
אולי הוא ייסע לפגוש את הילד שלו
עם דודג' 75' החונה ליד הכנסייה
יש לו 15 שעות נסיעה
מחר עד לאיידהו ג'ון סמית' כבר 3 פעמים
היה אלוף העולם במרוצי סוסים
מקצוע קשה, הוא אומר, אתה כל הזמן בדרכים
את בנו החייל לא ראה כבר עשור
עכשיו הוא שואל אותי מה עליו לעשות -
הוא הוזמן אליהם לארוחת ערב חג המולד
מת להגיע הביתה, איפה שזה לא יהיה את אשתו השנייה הוא עדיין אוהב
אבל היא לא הסתדרה עם חייו כרוכב
ושמה לו אולטימטום בלתי נסבל:
"זה או אנחנו, ג'ון, או הסוסים” אמרה
"הילדה קוראת למנקה הרוסי - אבא”
חשב על זה רגע, סגר את הדלת ונסע
היום הוא מודה - "הייתי צריך להישאר" הוא רוצה להתרסק אצלי על הרצפה
מציע לשלם על החדר ועל הארוחה
אני לא בא לי לישון עם עין אחת פקוחה
אבל אין לו מקום אחר והעיירה שכוחה
והסוס האחד שהיה כאן ברח אל העיר הסמוכה רכבות המשא צופרות לנו מחוץ למלון
מחר הוא ייסע לפגוש את הילד שלו
עם דודג' 75' החונה ליד הכנסייה
יש לו 15 שעות נסיעה
מחר עד לאיידהו.