את אומרת שהמרחק לא לטובתנו
וכל מה שהיה ביננו אין לך אף מילה רעה.
"בוא נשכח את הרגעים הכואבים
ונזכור בלבד את אלו הטובים. אבא לא נורא,
תראה את להקת השחפים הלבנים בחלון,
עפים הם רחוק וגבוה מבלי להביט אחורה". את שולחת ציורים של הילדות
וגם שירים ש'מה לעשות-אריק קצת כותב עכשיו'.
הם תלויים אצלי על המקרר
וזה מעיר בי את הצורך לדבר. אבל לא נורא,
הנה להקה של שחפים לבנים בחלון,
עפים הם רחוק וגבוה מבלי להביט אחורה. את יודעת שהכאב לא הולם אותי
אני עוזב, היום הוא יום מותי, לא מספיק חזק אולי. אני לוקח את הרגעים המיוחדים
ומושח בצער את האבודים. חבל, לא נורא,
תראי את להקת השחפים הלבנים בחלון,
עפים הם רחוק וגבוה מבלי להביט אחורה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©