בלילה לא שנת,
תשאל הנפש הכמוסה:
היה או לא היה?
הזאת היא? האומנם? בלילה לא שנת,
היא בענן חוסה,
חוסה בחלומה ובקיים. ואז מאור גדול,
יזרח בחדריה
והוא יציף אותה,
בזיו הלא נודע. והוא שלום יניח בין כנפיה
והיא תירגע,
תירגע האבודה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©