אני ואת- מתי מעט
מזי רעב, הוזי מגע לשווא
נוגי מבע, מוגי לבב
זרים במרחב
אני ואת- מתי מעט
עיניים נפגשות והמבט מוסט
דבר, אני! דבר עם את!
הרגע נמעט. כמה כואב לחיות על חוט השערה
בלי להגיד "רוצה. רוצה! רוצה?"
בלי לגלות, באפילה לחיות
באור המסמא, בפחד הצמא
לא נשאר לבד- יש משהו בצד:
המבוכה המאכזבת איתנו לעד אני ואת- מתי מעט
עד אור ראשון כבדי פה ולשון
אני ואת יושבים בצד עם גוש בגרון
אני ואת מתים מעט. לא נגלה שום רגש נעלה
אני ואת לא נתפלא אם כלום לא יקרה כמה כואב לחיות על חוט השערה
בלי להגיד "רוצה. רוצה! רוצה?"
בלי לגלות, באפילה לחיות
באור המסמא, בפחד הצמא
לא נשאר לבד- יש משהו בצד:
המבוכה המאכזבת איתנו לעד.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©